פסק-דין בתיק ת"א 56841/06

המחלוקת

התובע הגיש תביעה לביטול הסכם פשרה שקיבל תוקף של החלטת בית משפט ביום 27.11.05 על ידי השופטת עידית ברקוביץ' (להלן, לפי העניין- "ההחלטה" או "פסק הדין"). הנתבעת עותרת לדחיית התביעה על הסף. הנתבעת טוענת (בכתב הגנתה ובתשובה מטעמה) כי התובע תוקף בתביעתו את ההליך השיפוטי של אישור ההחלטה. משכך הוא הדבר, היה על התובע להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי ולא להגיש תביעה חדשה ועצמאית לבית משפט זה (הוא הערכאה שבה ניתנה ההחלטה).

בתגובה מטעמו טוען התובע כי בתביעה משיג הוא על ההחלטה בשתי עילות מצטברות. העילה האחת מיוסדת על קיומו של פגם בהליך השיפוטי (עילה שיפוטית) והעילה האחרת מיוסדת על פגם בכריתת הסכם הפשרה המונח ביסודה ובשורשה של ההחלטה (עילה חוזית). התובע ממשיך וטוען כי ככל שמדובר בתקיפת החלק ההסכמי של ההחלטה, הרי ההליך בו נקט (הגשת תביעה עצמאית לערכאה השיפוטית שבה ניתנה ההחלטה) הוא ההליך הדיוני הראוי. לפיכך, אין מקום להורות על דחיית התביעה על הסף.

עם מי הדין? זו השאלה הניצבת בפנינו.

העובדות הצריכות לעניין

השתלשלות האירועים בפרשה שלפנינו הינה סבוכה וארוכה. אפרט את עיקרי ההליכים אשר נוגעים לענייננו.

• 1.          ביום 21.9.1997 הגישה הנתבעת בקשה לביצוע שטר בתיק הוצל"פ 01-69528-97-7 (להלן "תיק ההוצל"פ"). המדובר הוא בשטר חוב ע"ס 112,166 ש"ח מיום 20.12.95  להלן - "שטר החוב").

הבקשה לביצוע שטר הוגשה כנגד בנו של התובע, מר אילן חדיר (להלן גם, לפי העניין- "הבן" או "אילן"), כעושה השטר וכן נגד התובע כערב לשטר. התובע הגיש התנגדות לביצוע שטר החוב (להלן- "ההתנגדות הראשונה").

• 2.          בהתנגדותו טען התובע כי לא חתם מעולם על שטר החוב וכי חתימתו זויפה. ההתנגדות הראשונה נדחתה משום שהוגשה באיחור של שנה וחצי. ביהמ"ש (הרשם א' אטיאס, כתוארו אז) קבע בהחלטתו מיום 1.1.01 כי התובע לא הצביע על טעמים מיוחדים שיירשמו להארכת המועד להגשת ההתנגדות.

• 3.          ערעור שהגיש התובע לבית משפט זה על ההחלטה מיום 1.1.01 נדחה ביום 13.11.01. על פסק הדין שניתן בערעור הגיש התובע ערעור לביהמ"ש המחוזי (ע"א 3270/01). ערעור זה נדחה ביום 3.9.03 בשל אי הפקדת עירבון.

• 4.          במהלך השנים 2003-2005 הגיש התובע בקשות מרובות וכן שתי התנגדויות נוספות לביצוע שטר החוב במסגרת תיק ההוצל"פ. ההתנגדויות והבקשות השונות שהגיש התובע נדחו כולן.

• 5.          ביום 7.2.05 הגישה הנתבעת בקשה לתיקון פרטי הזוכה במסגרת תיק ההוצל"פ. הנתבעת ציינה בבקשתה כי במהלך נקיטת ההליכים נגד התובע ובנו גילתה כי נפלה טעות סופר בסיכול שתי אותיות בשמה (קרלנט/קלרנט) ובטעות נרשם מספר הח.פ. של חברת האם של הנתבעת (דורנט (1991) ישראל בע"מ) במקום מספר הח.פ. של הנתבעת. לפיכך נתבקש ראש ההוצל"פ להורות על תיקון פרטי הנתבעת בבקשה לביצוע שטר החוב כך שבמקום "קרלנט בע"מ" יירשם "קלרנט בע"מ" ובמקום מספר החברה המופיע במחשבי ההוצל"פ יירשם ח.פ. 51-212991-7 .ביום 12.2.05 נעתרה ראש ההוצל"פ (הרשמת כ' לוי) למבוקש.

• 6.          ביום 3.4.05 החליטה ראש ההוצל"פ לחייב את הנתבעת להמציא לתובע אזהרה מתוקנת ונכונה בעקבות תיקון פרטי הנתבעת בבקשה לביצוע שטר החוב. על החלטה זו הגישה הנתבעת (ביום 3.5.05) בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי (בר"ע 1816/05).

• 7.          ביום 21.8.05, בטרם נדונה בר"ע 1816/05, הגיש התובע התנגדות נוספת לביצוע שטר החוב (בש"א 174855/05; להלן- "ההתנגדות השנייה"). דיון בהתנגדות השנייה נקבע ליום 27.11.05 בפני השופטת ברקוביץ'.

• 8.          במהלך הדיון בהתנגדות השנייה הגיעו בעלי הדין לידי הסכם פשרה שקיבל תוקף של החלטה. במסגרת הסכם הפשרה הסכימו הצדדים כי ההתנגדות השנייה תידחה ללא צו להוצאות. יש לציין כי בעת הדיון בהתנגדות השנייה התובע (שהינו כבן 80 שנים) לא יוצג ע"י עורך דין. בנו אילן ייצג אותו. מפאת חשיבות הסכם הפשרה שקיבל תוקף של החלטה להמשך דיוננו נצטטו כלשונו:

" הצדדים:

לאחר ששמענו את דברי בית המשפט אנו מסכימים כי ההתנגדות תידחה ללא צו להוצאות. הליכי הוצאה לפועל בתיק 0169528977 יעוכבו למשך 60 יום מהיום. בתקופת זמן זו ננסה להגיע להסדר אשר לפיו יחויבו החייבים בתיק ההוצל"פ, רק בנזק הכלכלי. בהעדר הסכם- יחודשו ההליכים בתיק ההוצל"פ בעוד 60 יום. אין בהסכם זה כדי לפגוע בזכותו של המבקש או של בנו לנהל את התביעה בביהמ"ש שלום בבאר שבע.

  ___________          ____________                   _____________

 (מנשה חדיר)    בנו של המבקש (אילן חדיר)    עו"ד גולדברג (ב"כ המשיבה)